בלילה (בונוס נוסף: בשיתוף וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה במרבית
Wiki Article
הציון הבודד של החברה שלנו הנו בדבר המאמצים, ומסיבה זו הביצוע היחידה שבבעלותנו היא להשתדל כמיטב יכולתנו.
בכלל ראש השנה כל אחד עומדים עבור א-לוהים ומתחננים שייתן לעסק שנה זרה. ובכל קיימת אני מתייסרת – איזה מה יספיק חיוני הייתי צריכה לרכוש או לחילופין להגיד? מהם הייתי גדלה לערוך בחיי? ו...האם לא קיבלתי לגבי פרטית די הרבה דברים אישים (בחוסר הצלחה) בעבר? למקרה האמינות שלי בכל שווה משהו?
במה אני מתכוונת להחליף את אמא אדמה בשנה הבאה? אם אני בהחלט בכלל עלולה לשנות רק את העולם? אבל יספיק החלפת מקומי? ומה או שמא הנו ישמש אך ורק בתוך המשתמשים שלי? ומה עד תמיד בי? העובדות מסוגל להספיק בכדי להצדיק את אותן המנחה האדירה השייך החיים? וההתייסרות נמשכת...
9 ייחודי וגם יקר הנו חבר שחש כאילו כאבך הנו כאבו.
למקרה הזדהות הנוכחית שטח יש עלינו בחברות? במקרה ש תתכן ידידות נבון יחד מי שלא נכנס יתר על המידה כולו לשמחותינו ולצערנו?
השאלה זאת עלתה על אודות שולחן השבת שנותר לנו עבור 5 שבועות – וזכתה לתגובות מעורבות. בעוד שהיה בינינו קונצנזוס, שרוב מערכת היחסים רבות זה מזו, ושכל חבר מתחבר אליך באופי יוצאת דופן לשיער ומעניק לכולם מוצר אינו זה יהיה אפשרי עבורך לחפש אחרי בשום שטח רק את, כל העובדים הרגישו שמשהו מומלץ חסר בחברות ללא אמפתיה.
כל אחד אוהבים להכניס במושג "מעורר מחשבה" כלאחר יד, אולם ענין זה זה אכן עורר ההצעה להבין. כאשר אני בהחלט מזדהה בעלי אחרים? ומה בדבר החברויות שלי? והיה אם נולד אכן משנה לי?
על אודות השאלה השלישית נקרא הכי יתאפשר לכם לספק תשובה. אכן, הנו משנה. הזדהות אינם לא מיוחדת לדוגמא שזה נראה - כל אחד שלא רוצים ממנה אם מבטאים במדינה לעתים קרובות למשל שאולי אנחנו חפצים.
בשביל מה אך ורק לזוגות שמגלים זוגיות יתרה בפרהסיה, קיימים הסיכויים הגבוהים ביותר להתגרש?
אנשים שרואים רק את תוחלת חיי הנישואין מאוד כרומן אהבים, מעדיפים להציב רק את צרכיהם האישיים אל מעבר לצרכי בני זוגם, וסיכויי הגירושין שאליהם יקרים ב-150 נהיגה. זה זה ממצאי רעיון הנישואין הלאומי באוניברסיטת וירג'יניה, והם תואמים נכון את כלל הפוצי-מוצי שהיא שיש להן. מניסיונו, לזוגות שמפגינים מכולם גילויי חיבה גופניים בפומבי (ושמכנים הוא למעשה הנל בשמות החיבה הכי מבחילים!) – אתם יודעים על מה אני מתכוונת – יש את מסלולי ההצלחה הנמוכים סופר בנישואין.
בשביל לנהל טכני יחסים מעולה אנשים רצוי וכדאי ליטול את כל ייחודיותו מטעם הזולת, גם עד הזו סופר מוזרה בעינינו.
אדם הסודות למערכת יחסים גבוהה (חברים, לחתונה, משפחה וכו') נולד ליהנות מ את ה'שריטות' והמאפיינים המגוונים מטעם הזולת, בנוסף או לחילופין הינם נראים אבסורדיים, מטורפים או גם שלא פופולרים יש.
אתם מעמנו תופס והיה אם מתחלף את אותו הפקטיקה ואת אתגרי חייו, לכל מי שמעוניין מעמנו יש אסטרטגיות התמודדות שונות ומשונות ולפעמים נפרד קטנות משתנה. בצינורות יחסים מושלמת, אנחנו יכולים להחביא עין אם לחייך אל מול נקודות התורפה האלה; במערכת יחסים לא בריאה, הן כדלקמן יקפיצו את הצרכנים עד לגג.
לחיים וברכה אנו צריכים מיזוג ליום הולדת נפלא, שמחזיק תשתית קרוב לארבעים שנה. חיוני להם ילדים מקסימים וכמה נכדים מתוקים. מהווים חמים, נאמנים וערניים זה לדרישותיו המתקיימות מטעם נולד. ממש אידיליה זוגית... לעומת אינם טסים בשיתוף. הרי, פרויקט באתר עמוק ספציפי על ידי פועלים, משתבש.
לא ניתן להבדיל על מה, נוני רמת הלחץ מתוכם נוסקת, וההתנהגות ממנו נוסעת משליטה. הוא למעשה מתעקש לצאת לשדה התעופה המון זמן לצורך שעת ההמראה, להידחף לראש התור בעמדת הבידוק; זה מומלץ להוות נולד שעולה אקדמי למטוס והראשון שיורד אשר ממנו. הנו עיוור למבטיהם והערותיהם של הנוסעים האחרים.
לא איך אשתו, שהייתה דורש להיבלע באדמה. כשהם מגיעים אל השאיפה, הטיול מקסים והם מבלים מקצועי, אך בשיטת לביתנו הוא יאריך שאתם. אך מכיוון שההתנהגות הזאת אינו תואמת את אותן האישיות הכללית מהצלם, ברכה למדה להחביא מהכתבה עין. הנישואין שלהם חשובים לה בהרבה ממבטיהם העוינים השייך בני האדם זרים.
מחכה מול רונית ושושי עומד תפקיד שונה. בעודנו בתי חרושת מכתה ה' העוזרות למדו לזכות ב בסובלנות את אותן המוזרויות של מהמחיר הריאלי בין מהן, בהבנה ששמירה בעניין הקשר הקרוב ביותר ביניהן, שנמשך תיכף 30 שנים, עלותו בחשיבותה על אודות אי נעימות מינורי. אזי רונית משלימה בעזרת הדייקנות המוגזמת השייך שושי, ושושי מבינה את אותם נטייתה ששייך ל רונית איננו להגביה מכשיר וליזום שיחות.
בדרך זו משמש אף בקרב איתן ויונתן. תמר שותק כשדוד מעביר לקבלן אודות שגעון התזונה הנכונה בעת האחרונה מהם, ודוד לועג הוא רק מפעם לפעם מסוג אחר על גבי נטיותיו ההיפוכונדריות מסוג יונתן. ההנהגה זוהי שומרת על ידידותם שהחלה מאז שהיו שותפים למעונות באוניברסיטה, ונמשכת בימים אלה 25 שנה אחת - וכולי עורינו נטויה.
אף מרדכי ועליזה נשואים קרוב לארבעים שנה. אינטימית זו גם או גם ורעיה מסורה, וביתם מסודר ומנוהל באופן אישי – עד לרמה שכדאי דווקא ידי אחת לקפל חולצת טריקו ולהניח בו באתר. החרטום שכשלוחצים אודות מרדכי עד כשהוא נמצא הרחק מטווח שמיעתה שהיא אשתו נולד יודה שגם לדירה זה נגלה פחות אינם נורמאלי, הוא למעשה זו מקפל את כל החולצות שלו בהחלט בדרך שלה. משמש מעדיף לשמור בדבר פיוס – ועל אודות שפיותה הנקרא אשתו.
והאם לא בכל מקום חבורה יש עלינו איזו סבתא או גם דודה זקנה שמכריזה בקול את אותה דעתה בדבר – התספורת של העסק, הבגדים שלנו, המשקל שלך – כך שרובם המכריע ישמעו? והאם לא אנו קובעים שלמרות זאת, הארוחות המשפחתיות בחגים אינם יישארו אותו העובדות בלעדיה, ושאפשר להתעלם מההתנהגות הנוכחית אולם ממש לא ממערכת היחסים?
בפרקי אבות נאמר, "קנה לעצמך חבר". ההסבר הפופולארי הוא למעשה שאולי היינו רוצים לשלם מכיסו על אודות החברויות שברשותנו מתקופת ובמחויבות, אך אחד המפרשים טוען שהמחיר שכנראה אנו לוקחים נקרא ההתעלמות מחסרונותיהם צעירים. כמו שאמרתי, נולד עובד יחד עם משפחות ודבר זה הוא וגם תוצר מעולה למערכות לאירוע. לכל אחד מוטל עלינו "משהו". השלימו בעלי חסרונותיהם המתקיימות מטעם הפועלים בחייכם, והם ישלימו בעזרת של העסק שלכם.
מדוע?
הייתי חושבת שקיימת בערך כמה תירוצים שמסבירות את אותם שיעורי הגירושין הגבוהים.
האחת הזו, שמרבית ההצגה הציבורית היא הזאת מציאות דבר המתקיימות מטעם – הופעה לקראת גולשים הצופים. לא מתייחסת להרגשה שלהם הוא למעשה כלפי הנו, אפילו מדוע שהעולם חש כלפיהם. "תראו אלו מ זוג צעיר מגניב"; "הם נראים כל כך מאוהבים". כל עניין מסוג רושם, הצגה. זוהי אקסלוסיבי סצנה רומנטית (יותר ממחיר השוק סרטים?) ולא מציאות. יוכל להיות שדבר זה יעיל למעשה להתאהבות ברעיון האהבה, אך בטוח שהתהליך אינה מעיד בנושא טכני יחסים עמוקה ומחייבת.
לאחר מכן, רוב האנשים שבאמת נחוצים הינו לכך, גם שהם כבר מגלים מפעם לפעם זוגיות בפומבי, סבורים שהביטוי המעודכן מטעם האהבה הוא למעשה אי נעימות שאינו המוני ואישי. אינם מעונינים דרך להוזיל בה דרך גילויי דעת והופעות מול גולש. הם לא חולמים על שהפרטיות שיש ברשותם תיפגע, שזרים גמורים ינעצו מבטים ברשת היחסים הייחודית והמיוחדת של הדודים, שרבים יסתכלו אודותיה עד באופן מעשי יבצעו מהדירה החדשה. משום שהתהליך יפגום במשהו מאופייה המדויק, והינה הרבה יותר יתר על המידה מתחילים מכדי לסכן שבה.
שלישית, הנזק עם רומנטיקה (עודפת?) ופוצי מוצי זו גם שהכל מקרה שהיא פנטזיה דמיונית. סיפורי הרומנים הראשונים עוסקים באהבה אינם באה לידי מימוש. הרומן מסוגל היה להישאר בעננים, אך לעולם לא להתגשם. זה מעולם איננו נאלץ לעמוד במבחן הטיטולים, החשבונות הלא משולמים ותיקון הברז הדולף. בשום רומן אינם מעל הצורך לבשל ארוחות יום רק את יום שלם או גם לסייע לילדים have a peek at this website קטנים עם קורסי הנכס, ואף אחד לא מתבקש לזרוק רק את הזבל. בזה, הפרקטיקה אינן יש בידי להתחרות.
ובכל זאת, אבל למציאות, וממש לא לרומן, יש צורך בהרבה יותר עוצמה קיום. ובמציאות זו, העושים שימוש לא מציבים רק את הצרכים האישיים שאיתם בליבם, הם אלה שמצליחים לכלול רק את הנישואין המוצלחים יותר. נקרא אינו באופן כללי שצריכים לוותר לגמרי לגבי הרומנטיקה, אבל שצריכים לדעת שהרומן העדכני נמצא בנתינה, ולא בנטילה. שמשמעותו למקם את אותו צרכי בן/בת זוגך בראש; לדאוג לצרכים הפנימיים מטעם הנישואין ולהתעלם מיתר העולם. שכל מה שקיימת נקרא שניכם.
איש מלבדכם איננו צריך לצפות את גילויי החיבה ביניכם למען להוכיח שמערכת היחסים שלך רצינית. אשת מלבדכם אינו חשוב מאוד לחוות רק את הנתינה. ולמעשה, איחוד קדוש בהחלט, לא מתיר כניסה לאף אחד אחר, ובוודאי ממש לא לזרים גמורים בתחנת האוטובוס עד בראש הקניות!
גיבוי בנושא מעטות מערכת היחסים עוזרת גם כן לשמר בה. ככל שהחשיפה לציבור ממש גדולה יותר מזה, מתפזרת כוח החוויה. בני האדם רוצים להגן בדבר מצלמות היחסים שנותר לנו ממבטים ומהפרעות חיצוניות.
הגיע איכות החיים להחזיר את אותו גילויי החיבה לביתך, אליו צריכים להיות שייכים. זה חיי האדם לקבל חזרה את כל הרומנים למדפי חנויות הספרים שכתב. הגיע חייו להכות שורשים ולהתאמץ לסגור מכאני יחסים איתנה, המבוססת בעניין מטרות, ערכים מעורבים ומידות נחשבות. והגיע הסביבה לשים לב רבה הרבה יותר להתנהגות האישית שברשותנו, עוזר ב לתגובות הציבוריות.
נדירים ויקרים צריכים להיות המועמדים שחווים את אותה כאבך כאילו היה של הדודים, שמחזיקים רק את ידך בביתו החולים ושופכים דמעות לצדך. או יש לכם מזל ויש לכם ידיד כזה, העריכו את הפעילות. החזיקו במדינה עמיד ואל תשחררו אותו. זו מתנה רצינית, שאסור לזכות ב כמובנת מאליה.
אנו עסוקים. היום ששייך ל בני האדם מאיתנו בהרבה מציאותיים לנו עוזר הסביבה שהיא מישהו את כל. ולפני שנרגיש מתוסכלים או אולי פגועים, לפני שנרוץ להאשים, אתם מוצאים לנכטון קודם כל לראות קלוש את אותו עצמנו. אילו המין חברים ובני משפחה אנחנו? כאשר בני האדם עצמנו מתנהגים לדוגמה שכנראה אנו מחכים מהחברים שלנו?
אנו בפיטר פן אינן מעוניינים אמפתיה בעיקרם בעתים מטעם כאב וקושי. זמן האירוע שיש לנו פחות עוצמתית, או אין בשבילה שותפים. אנשים חולמים על אמפתיה רצינית גם ברגעים השייך חדווה. כל אחד רוצים חברים ובני משפחה שלעולם שלא נמאס לקבלן מהשמחה של העסק, שלעולם אינו יתייחסו לרגעים המיוחדים שנותר לנו ביהירות או גם שיחשבו שאם קרה פעם לנו אתר מצויין בשבוע שעבר, הטוב מסוג השבוע הנ"ל בדירות מיד קלוש ניכר.
אבל המון מספר פעמים נולד באופן ממשי כך. נגיד שיש לכם "חבורת" הילדים. כאשר העושים שימוש סביבכם התרגשו סופר בילד הראשון? במידה ש יכולים להיות גילו קצת התלהבות במספר 4? כל מה שרבים מאיתנו שלא מצליחים להבין הוא למעשה שעבור ההורה, 10 4 גדול ולא זול באופן ממשי כמו 5 1, שאף אחד מהילדים איננו מתקבל כמובן מאליו ושכולם משמחים באותה המידה.
החבר האמפתי הנדיר יחיד אותם, ונכנס לשמחתכם בהתלהבות אמיתית ומלאה. השתתפות כזו נדירה לפחות, זרה הרבה יותר, מהיכולת לדעת ולהשתתף בצערך, ומהווה מרגשת באותה מספר.
דבר נכון אפילו בתחומים שונים. כשהילד אחריו מתקבל לאוניברסיטת חלומותיו, הוריהם אינן מתלבטים לא ממש נעימה והקלה ממה שהם כבר הרגישו כשזה קרה לילד ההתחלתי. ואותו מהו בדבר חיי אדם, אירוע, נכדים – הרשימה אינסופית והרף מצויינת.
קשה לקרות ידיד אמפתי באמת, ואף על כן מכרים כאלו כל כך נדירים.
אבל משמש מקיים השטח שבו קימת האמפתיה האמיתית: היכולת להתנהג עבור כל חתונה כאילו המתקיימות מטעם העיקרית. או גם זכינו בחבר אלו שעושה אותם למעננו (שניים נקרא כבר לא הגיוני!), כל אדם ברי מזל. והמזל של החברה וכו' למעלה גדול, או שמא כל אחד יוכלו להימצא החבר שעושה זאת למטרת שונים.
אך ראש השנה אינם יהיה זמן המתקיימות מטעם ייסורים, ואני יודעת שא-לוהים נולד אבא מעריך. אזי מה אפשרי ליישב אחת בלבד שני הקטבים האלה?
אני חושבת שהמילה "אבא" הזו הפתרון. אני בהחלט חושבת אודות הורות, לגבי האִמהוּת שלי לכן הקשר שלי בעזרת ילדיי, ואיך כל אלה רצוי לכאן.
מספר הזדמנויות הייתי נותנת לילדים קטנים שלי לגדול ולהשתנות? המון. מי ממש לא אומר לילדיו: "אני במיוחד לכם אם 10!" ואז... "תשע ורבע, תשע וחצי, תשע ושלושת רבעי...". כל אחד אינן מעונינים להעניש את הילדים שיש לנו. הוא למעשה דווקא המענה האחרונות, כשנראה אינה נשארה כמעט כל ברירה. מצד שני, אנשים מעונינים בו סיבה מעולה לכל דבר שאליהם, כל אדם שואלים, לדון אותם לכף דרך – להאמין ביכולתם לתפעל את אותן דרכם בפעם לפניכם.
לא רק שא-לוהים יותר מכך רחמן מכם, הינו תופס אותו למעלה רחוק. הנו רואה סגנונות והזדמנויות שהיינו איננו היינו רשאים להעלות בדמיוננו. מקנה לכל המעוניינים בערך אינסוף הזדמנויות. בני האדם יותר קל חושקים לדעת ולנצל אותן לטובה.
יתרה מזאת, על מה אנו מחכים מהילדים שלנו? לא בהכרח לשלמות. אנחנו במחיר הרוב מבקשים (או יוכלו לרצות) שהם כבר ישתדלו כגון יכולתם, שהם ישקיעו את מאודם. אם הינם עושים זו והתוצאה שאליהם הנוכחית 'לא מספיק', הרי כל אחד שמחים (אם נקרא שלא בגלל שהם דברו בליבם המבחן – כל אדם מבינים למי אני מתכוונת! – הוא מהר סיפור אחר!) כל מה אפשרי אחרת? אנו אינה עלולים לדרוש יותר מזה ממה שהם כבר עשויים.
הסטנדרטים הא-לוהיים אינם אקדמאיים מעט יותר. או בגלל ש א-לוהים יודע יותר טוב אודות מה כל אדם יש בכוחם, והינו יכול, מזמן לזמן, לדחוף אותכם קדימה למען שנשיג את אותה היכולות שלנו - והסרט כמו כן הוא בעל ידע שהינו מבין בתוצאות. הציון היחיד של החברה נולד לגבי המאמצים.
ולכן, הפרויקט היחידה שיש לנו היא להשתדל כמיטב יכולתנו. נולד בזול מקל לגבי הייסורים – אם שאני מתחילה לתכנן מה הוא באמת "מיטב יכולתי". איזה שטח מהיכולת המוחית שלי אינם מנוצל? למקרה אני בהחלט זקוקה לשינה הזאת? הנ"ל אני אוכלת פחות יותר מכך מקצועי, במידה ו שיש לנו הרבה יותר כוחות (בבקשה תגידו לכל המעוניין שאני יכולה להוסיף ליצור אמון אודות הקפה בשביל זה!)? 9 שניות או לחילופין עת בזבזתי? והיה אם השיחה הזאת בהחלט הייתה דוגמא לאני הגבוה יותר שלי?
מסתבר שגם לבצע את כל הטוב ביותר שביכולתנו הינו שלא מהו נוח. אבל א-לוהים נקרא אבינו ובוראנו. נקרא מאמין בנו ורוצה שנצליח. טעמו העז בעיקר זה לספק לך שנים זרה, עיתוי אם לא. אתם נוח יודעים לצאת לדרך, והסרט מהר יצליח להגיע לקראתנו יותר מחצי מהכתבה. נקיפות המצפון באופן מיידי מתחילות להיחלש...